מודעת דרושים להורים

מה אנחנו ההורים עושים למען ילדנו באהבה גדולה? חשבתם פעם איך תראה מודעת דרושים להורים?


דרושים זוג אנשים למשרת הורים

היקף המשרה:
24 שעות ביממה כולל משמרות כפולות ומכופלות
אין התחייבות להפסקה בין משמרת אחת לשנייה.
ללא חופשות,ללא חגים, ללא שבתות.

תנאי הכרחי:
המתקבלים למשרה יהיו חייבים לאהוב את הלקוח ללא קשר למעשיו,התנהגותו וגם במקרים קיצוניים בהם יקלל,ירביץ יתחצף ויתמרד.

הכישורים הנדרשים:
רכב חובה,
ארנק זמין,
יכולת טכנית לתיקון צעצועים,
IQ סביר לסידור פאזלים מבולגנים וחלקי משחקים פזורים,
יכולת שמיעה מטורפת: כל הבית רועם ורועש והמשפחה באה, שוב, לראות את התינוק, שישן לו בשלווה בחדרו, בחוץ השכן עושה שיפוצים ובמטבח מישהו מטגן משהו, האחיינית שלך עסוקה בלשיר עוד מחרוזת שלמדה זה עתה בגן- ועדיין את מצליחה לשמוע את הקרקור החרישי של העולל שכבר רוצה אוכל.
כישורי ספרות - קליעת צמות, קשירת קוקיות, גזירת פוני ועוד. לא יזיק גם ידע באופנה, כדי להיות לעזר בבחירת בגדים/אביזרים,
יכולת לקרוא מתוך שינה מאמרים באינטרנט בהתאם לתסמינים שילדך מפתח.
כישורים פסיכולוגיים- היכולת לנתח מה מרגיש באמת הלקוח ולהגיב בהתאם.
סבלנות אין קץ,
ידע בסיסי בבישול,אפיה,הכנת עוגות לימי הולדת,
יכולות הוראה לצורך עזרה בשיערי בית.
יכולת חדרנות מתקדמת (כולל סדר,נקיון,כביסה,גיהוץ).
רצוי ניסיון בתפירה.
קישורי משחק (לא תמיד תרצו שהם ידעו מה את מרגישה),
מומלץ להצטייד לפחות בקורס בסיסי של הפקת אירועים לכל המסיבות.
כישרון של משרד נסיעות - יכולת ארגון חופשות וטיולים.
על המועמדים להראות יכולת בגישור ויישוב סכסוכים,
יכולת קשב מרובה,
יכולת Multy Task ו Multy Funktion ,
לתפקד גם במצב מחלה,
יכולת משא ומתן,
יכולת אבחון והתאמה לכישורי הילדים,
אדמיניסטרציה ועבודה מול רשויות (גנים,בתי ספר,חוגים וכד..)
יכולת לספוג הערות גם כשהם לא שלך (הילד שלך פרא אדם...),
דרושה גם השכלה של אחות או לפחות חצי רופא,
יתרון רב ברקע של חבישה (יתרון זה ימנע ממך לרוץ לבתי חולים ומרפאות שלא לצורך).
כישורי שוטר , גם הם נדרשים - יש להבחין מתי הילד חולה ומתי סתם לא בא לו ללכת לבית הספר,
מומלץ להצטייד במיומנויות של עו"ד על מנת להתמודד עם טיעוני הלקוחות כמו, "לא אמרת לי לסדר את החדר..."
דרושה יכולת ויתור והקרבה,
הבנה בסיסית במחשב,
הכרת מושגים בסיסיים כמו אינטרנט,החווה,פייסבוק,מקושרים ועוד.


תנאי העסקה:
אין!
אין שכר,אין חופשה,אין ימי מחלה!
יש סיכוי אולי אי פעם בעתיד להחזר אהבה..
אבל יותר מזה לא צריך.

הלוואה

יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק, ופנה לפקיד במחלקת ההלוואות.
הוא אמר לפקיד שהוא טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות לעסקיו – 5000$.
הפקיד אמר לו שאין בעיה אך הבנק צריך פיקדון, כדי לתת לו הלוואה.
היהודי נתן לפקיד מפתחות למכונית פרארי חדשה שחנתה ברחוב מול הבנק,
כפיקדון מול ההלוואה, והפקיד הסכים לקחת את הפרארי.
לאחר שהיהודי יצא לדרכו, מנהל הבנק וכל הפקידים צחקו
על האיש היהודי שהשתמש בפרארי שעולה - 250,000$ כפיקדון להלוואה של 5,000$.
מנהל הרכב של הבנק החנה את הפרארי בחניון של הבנק במקום בטוח ושמור.
כעבור שבועיים, היהודי חזר והחזיר את החוב - 5,000$
ובנוסף חויב בריבית של - 15.41$.
אז פנה הפקיד ליהודי: "אדוני, אנחנו מאוד שמחנו לעשות איתך עסקים,
והעסקה איתך עבדה נהדר, אך אנו קצת תמהים.
בזמן שהיית בישראל, ביררנו עליך פרטים, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר.
מה שמפליא הוא - למה שמולטי מיליונר יצטרך הלוואה של 5,000$ מהבנק ?"
היהודי ענה בחיוך:" ,חשוב רק לרגע אדוני!! באיזה מקום אחר בניו יורק סיטי,
אני יכול להחנות את הפרארי שלי, לשבועיים, במחיר כה סמלי של 15.41$,
ולצפות שהיא תהיה שם כשאחזור"?

לכל ההורים - חוקים שאין להם הסבר מדעי

חוקים פיסיקליים של מרפי שטרם מצאו להם הסבר מדעי אבל הם חיים ובועטים.
בעיקר בועטים.

חוק החול המתרבה
1. הילד תמיד מגיע מהגן עם ארגז חול בנעליים. גם אם באותו יום הם לא יצאו לחצר כי ירד גשם.
2. תנער את החול הזה מאה-מאתיים-שלוש מאות פעם ותנקה את הנעל. למחרת בבוקר, רגע לפני היציאה לגן, שוב יופיע שם מערום חול. למה? מאד פשוט. שכחת שם בפנים שני גרגירים. השארת אותם בלילה לבד והשובבים מיהרו להתרבות.
3. הפעם היחידה שבה שכחת לבדוק את כיסי המכנסיים לפני הכביסה, זו הפעם שבה הוא שם בפנים חול. לך נשאר להתנחם בעובדה שלפחות עכשיו החול במכונת הכביסה נקי מקוליפורמים.

חוק השינה המסובבת
1. לא משנה באיזה מצב הוא התחיל את השינה, בסוף ילד תמיד יישן לרוחב המיטה שלכם.
2. ילד אחד קטן, פחות ממטר, יכול לתפוס מיטה זוגית שלמה.
3. גם חתול.
4. בזמן שינה ילד תמיד יניח את אחד הגפיים שלו במעמקי הלחי שלך או בתוך הריאה השמאלית שלך.
5. ילד ישנה את התנוחה שלו כמה פעמים בלילה אבל תמיד ישמור על עקרון המחוגה שבסופה יישן שוב לרוחב המיטה.
6. אתם מתרגלים לישון עם יד אחת על הרצפה כקונטרה לנפילה הצפויה מהמיטה.
7. זוג מבוגרים יכולים להסתפק ב-10% משטח המיטה. השאר שייך למחוגה האנושית.

חוק הרכוש המתכלה
1. ילד תמיד ישבור את החפץ היחיד שעוד אכפת לכם ממנו.
2. אחר כך הילד יבוא אליכם שתתקנו את החפץ ש"נשבר".
3. ילד לעולם לא יצייר על הקיר אלא אם יש לו ביד טוש פרמיננט לא מחיק. שחור כמובן.
4. חוק הישרדות ראשון שהילד לומד – האשם את החתול.
5. חוק הישרדות שני שהילד לומד – האשם את החתולה.
6. חוק הישרדות שלישי – "אמא אני אוהב אותך!" ומהר לחבק.

חוק הזמן האוזל
1. ילד בוחר לעמוד על עקרונותיו ולא לשתף פעולה בדיוק כשחייבים לצאת מהבית.
2. ילד יקח את הזמן שלו בכניסה לאוטו והתיישבות בכסא הבטיחות שלו רק ביום שיורד גשם נוראי ואתם בלי מטרייה.
3. ילד שישן לילות שלמים יחליט לעשות לכם לילה לבן בדיוק לפני יום חשוב במיוחד בעבודה (שבו למשל אתם אמורים להעביר מצגת באנגלית בפני כל המחלקה).
4. ילד יתעקש להתלבש לבד אך ורק בימים שאתם מאחרים לעבודה.

חוק המזון הנעלם
1. ילד יחליט יום אחד בלי אזהרה שהוא שונא פסטה. וזה אחרי שבשבועות האחרונים כבר זרמו לו קנלונים קטנים בדם מרוב פסטה.
2. ילד תמיד יכעס כשאת נותנת לו שניצל חתוך.
3. ילד תמיד יכעס כשאת נותנת לו שניצל שלם.
4. כנ"ל לגבי תפוז מקולף, תפוח חתוך, מקלות גזר וחצי פיתה.
5. ילד תמיד יבחר לאכול בידיים אך ורק את המאכל היחיד בצלחת שבאמת מלכלך. השאר יאכל עם סכין ומזלג.
6. ילד יכריז שהוא שבע אבל בשביל מנות אחרונות הוא מגדל קיבה נפרדת.
7. גם אני.

להיות אמא - מאת ליהיא לפיד

להיות אמא / ליהיא לפיד

ישבנו, אתה ואני,
על הכיסאות הקטנים בכניסה לכיתה שלך
וחיכינו לתורנו ליד הדלת הסגורה,
שומעים שברי מלמולים מהשיחה של המורה עם ההורים של הילדה שלפניך.
הושטתי את היד ואספתי אותך לתוך החיבוק שלי,
סתם ככה, ופתאום הרגשתי שזה לא כמו תמיד.
משהו היה אחרת.
אתה, ילד שלי, שתמיד מתכרבל לי בתוך החיבוק בהתמסרות מתמוססת, תמיד בדיוק באותו מקום, המקום שלך בין זרועותי,
לא באמת חיבקת.
לא באמת התמסרת.
היי מתוק, שאלתי כבדרך אגב, הכל בסדר?
ואמרת שכן, אבל זה לא נשמע ככה.
ואספתי את פניך בין כפות ידי, והסתכלתי עליך.
פתאום ראיתי שאתה קצת חיוור.
מה קרה, שאלתי,
ואז ראיתי שגם המבט שלך אחר,
שאין בו את הניצוץ הזה,
הניצוץ השמח הזה שיש לך תמיד.
ואמרת שאתה קצת דואג.
היי ילד, חיבקתי אותך, אל תדאג כל כך.
ואמרת שאתה מפחד מה המורה תגיד.
זה לא משנה מה היא תגיד, אמרתי לך,
אני יודעת מי אתה.
אתה ילד הקסם שלי.
ואז שאלת אם אני זוכרת את הפעם הקודמת.
ואמרתי שכן, והשפלתי את המבט.
וגם אתה השפלת מבט,
ושאלת אותי אם אני זוכרת איך כעסתי עליך.
ואמרתי שאני זוכרת. וזה קרע לי את הלב.
כי זכרתי.
זכרתי איך הלכנו ברגל הביתה, אחרי אסיפת ההורים ההיא,
ואיך אני, אחרי שכעסתי עליך, לא דיברתי איתך,
ואיך הדמעות זלגו על פניך.
ואיך הבטחת שתשתדל יותר.
ואיך אני המשכתי לשתוק.
ואמרת לי שבגלל זה, בגלל הפעם ההיא, אתה דואג.
ואמרתי לך שזה לא יקרה שוב.
שאני לא אכעס עליך ככה יותר אף פעם בגלל לימודים.
אף פעם.
והילדה שהיתה לפנינו יצאה, ואנחנו נכנסנו.
וכשיצאנו מהמורה שאלת אותי אם אני כועסת.
ואמרתי לך שהבטחתי שאני לא אכעס,
ושאני תמיד מקיימת הבטחות.
ושאלת אותי אם אני מאוכזבת.
ואמרתי שכן, אבל אמרתי לך שלא ממך אלא מעצמי.
ושאלת למה אני מתכוונת.
ואמרתי לך שאני זו שנכשלתי.
שאם אתה כל כך מפחד מאיך אני אגיב,
אז אני נכשלתי.
וחיבקתי אותך חזק, ואמרתי לך שאני יודעת בדיוק מי אתה,
ואני לא צריכה שום תעודה, ושום מורה שיגידו לי מי אתה.
אתה ילד הקסם שלי.
וחיבקת אותי חזרה.
חיבקת אותי כמו שאתה תמיד מחבק.
בחום. עם כל הלב.
והאמת, אתה כבר גדול, ילד, אז חיבקת כל כך חזק שזה קצת כאב. אבל לא אמרתי.
כי הרבה יותר כאב לי זה שידעתי שטעיתי בפעם ההיא.
שבאותו יום, אחרי אסיפת ההורים ההיא,
היית צריך שאהיה לצידך, ולא הייתי.
ולא חיבקתי אותך כשכל כך היית צריך את זה.
ואם מישהו קיבל ציון נכשל זה לא אתה. זו אני.
אני נכשלתי בדבר הכי חשוב בחיים שלי, בלהיות אמא שלך.
בלהיות הגב שלך, ולהיות זו שמאמינה בך,
וזו שזוכרת תמיד לא רק איזה ילד נפלא אתה,
אלא גם להגיד לך את זה.
והפעם, בניגוד לפעם ההיא,
עצרתי באמצע הדרך הביתה, והתיישבתי על גדר אבן,
והושבתי אותך לצידי, ואמרתי לך שטעיתי.
תשמע, אמרתי לך, אתה הילד הראשון שלי,
ואני לא ממש מנוסה בזה, בלהיות אמא.
אז אני טועה לפעמים. ואני מתנצלת.
אבל אני לומדת. וחשוב לי רק דבר אחד בעולם, שתדע, ילד שלי, שאני לא יכולה להיות מאוכזבת ממך.
אתה הרי ילד הקסם שלי. ואין כמוך בכל העולם.
ומזל שהיית קבור לי עמוק בתוך החיבוק,
ולא ראית איך זלגו לי דמעות כשאמרת לי שאתה אוהב אותי
ושזה בסדר, ושכולם טועים לפעמים.

חמישה דברים על להיות אמא
1. להיות אמא זה לנסות להיות צודקת, ולדעת שלפעמים תטעי.
2. להיות אמא זה לחשוב שתמיד תדעי יותר טוב, אבל לדעת שלפעמים לא תביני כלום.
3. להיות אמא זה לדאוג, אבל לדעת שלפעמים את חונקת.
4. להיות אמא זה לפעמים לנדנד, ולפעמים לדעת להעלים עין.
5. אבל להיות אמא זה בעיקר לאהוב כמו שהם אף פעם לא יוכלו להבין.

ציטוטים מפרוטוקולים של בית משפט

עו"ד: יש לה שלושה ילדים, כן?
עד: כן
עו"ד: כמה בנים
עד: אף אחד
עו"ד: יש ביניהם בנות?
עד: אתה צוחק עלי? כבוד השופט אני חושב שאני צריך עורך דין אחר. אפשר לסדר לי עורך דין אחר?


עו"ד: מה היה הדבר הראשון שבעלך אמר לך באותו הבוקר?
עדה: איפה את, קאתי?
עו"ד: ומדוע זה הרגיז אותך?
עדה: קוראים לי סוזן.


עו"ד: איך נגמרו הנישואים הראשונים שלך?
עדה: במוות
עו"ד: במוות של מי?
עדה: במוות של מי אתה חושב?


עו"ד: נסי לתאר את הטיפוס
עדה: גבוה ממוצע עם זקן
עו"ד: גבר או אישה?
עדה: נסה לנחש!

עו"ד: מיאסטניה גרביס, זה משפיע על הזיכרון?
עד: כן.
עו"ד: ובאיזה אופן זה משפיע?
עד:" שכחתי.
עו"ד:" שכחת? אפשר לקבל דוגמה למשהו ששכחת?


עו"ד: האם היית נוכח בזמן שצילמו אותך?
עד: אתה צוחק עלי?

עו"ד: דוקטור, האם זה נכון שאדם שנפטר בשנתו לא יודע על כך עד הבוקר שלמחרת?
עד: אתה רוצה להגיד לי כאן שבאמת עברת את הבחינה של לשכת עורכי הדין?


עו"ד: כמה ניתוחים שלאחר המוות ביצעת באנשים מתים?
עד: את כל הניתוחים שלאחר המוות ביצעתי באנשים מתים.


עו"ד: כל התשובות שלך חייבות להיות אוראליות, אוקיי? עכשיו באיזה בית ספר למדת?
עדה: אוראליות


עו"ד: האם אתה זוכר את השעה שבדקת את הגופה?
עד: הניתוח שלאחר המוות החל בשעה 8:30.
עו"ד: ומר דנטון היה מת ב אותו זמן?
עד: לא. הוא ישב על שולחן הניתוחים ותהה מה פתאום אני עורך בו ניתוח שלאחר המוות.


עו"ד: האם אתה מוסמך לתת דגימת שתן?
עד: האם אתה מוסמך לשאול את השאלה הזאת?


עו"ד: דוקטור, לפני הניתוח שלאחר המוות אתה בדקת דופק?
עד: לא.
עו"ד: בדקת לחץ דם?
עד: לא.
עו"ד: בדקת נשימה?
עד: לא.
עו"ד: אז יכול להיות שהפציינט היה חי בזמן הניתוח?
עד: לא.
עו"ד: איך אתה יכול להיות בטוח?
עד: כי המוח שלו היה על שולחן העבודה שלי בתוך צנצנת.
עו"ד: אני מבין. אבל יכול להיות שהפציינט בכל זאת היה עדיין חי?
עד: כן, יכול להיות שהוא היה חי והתאמן בעריכת דין

את מיד בדיוק חותכים פה?

שלוש זקנות

שלוש אחיות בגילאים 92 94 ו-96 גרו לבדן בבית לילה אחד נכנסה בת ה- 96 לאמבטיה, הכניסה רגל לאמבט וצעקה לאחיות שלה: הייתי בדרך להיכנס או לצאת מהאמבט? אחותה בת ה- 94 צועקת לה בחזרה: אני לא יודעת, אני תיכף אבוא למעלה לבדוק. היא מתחילה לעלות במדרגות, עוצרת ושואלת : הייתי בדרך לעלות או לרדת במדרגות? אחותן בת ה-92 יושבת במטבח ליד השולחן ושותה תה. היא מנערת את הראש ואומרת לעצמה אני מקווה שאני לא אגיע אף פעם למצב כזה של שיכחה ודופקת על השולחן נגד עין הרע. אחר כך היא צועקת לאחיות שלה - אני תיכף עולה למעלה כדי לעזור לשתיכן, אני רק אבדוק קודם מי דופק בדלת. . .. .