סיפור אמיתי לכל המשפחה, שהסתיים ב- 15 ביולי 2008.
יואל(Joel) הוא עובד בנק, הממוקם בקומה השנייה של בנין ברחוב ראשי בדארווין, אוסטרליה. לפני כמה שבועות הוא גילה ברווזה בונה קן בתוך אדנית מבטון, מחוץ לחלון משרדו.
 |
| From Blog photos |
הברווזה הטילה את ביציה בתוך אדנית הבולטת מהחלון אל הרחוב. היא דגרה על הביצים במסירות, וכעבור כארבעה שבועות, ביום ב', בקעו כל האפרוחים.
 |
| From Blog photos |
יואל היה מודאג. הוא לא ידע איך תצליח אמא-ברווזה להעביר את כל האפרוחים בביטחון מהקן שבאדנית, דרך רחוב עם מכוניות והולכי רגל אל המים. הליך זה חייב לקרות תוך 48 שעות ממועד הבקיעה של האפרוחים מהביצים.
 |
| From Blog photos |
ביום ג' בבוקר הגיע יואל לעבודה וראה איך אמא-ברווזה מעודדת את אפרוחיה להתקרב לקצה האדנית מתוך כוונה להראות להם איך לקפוץ למטה.
 |
| From Blog photos |
הברווזה עפה למטה ועמדה ברחוב, מתחת לאדנית, כשהיא מגעגעת אל התינוקות שלה. יואל לא האמין למראה עיניו כשראה איך הראשון באפרוחים מקרטע אל הקצה ופתאום קופץ לאוויר ונופל על המדרכה למטה. הוא לא יכול היה לסבול את המחשבה שגם לאפרוחים האחרים יקרה אותו הדבר, רץ מהר במדרגות למטה לרחוב, שם האפרוח הממושמע הראשון היה מונח ליד אמו כשהוא המום וכמעט מת. יואל הסתכל למעלה וראה שהאפרוח השני מתכונן לקפוץ!
 |
| From Blog photos |
הוא מיהר לעמוד תחת הבליטה עם האדנית, כאשר הברווזה מגעגעת עליו וכן אל אפרוחיה שלמעלה. ברגע שהאפרוח השני דילג אל האוויר, יואל קפץ קדימה ותפס את האפרוח בידיו לפני שהקטנצ'יק הגיע לריצפת הבטון. הוא הניח אותו בזהירות ליד האמא וליד האפרוח הפגוע הראשון, שנראה כמחלים מנפילתו הכואבת.
 |
| From Blog photos |
אחד-אחד קפצו כל האפרוחים כדי להצטרף למשפחתם שברחוב. בכל פעם עמד יואל מתחת לאדנית וקלט בידיו את האפרוחים שקפצו על פי קריאותיה של אמם.
 |
| From Blog photos |
כל האנשים ברחוב פסקו מלכת, היתה ממש דממה כאשר יואל הצליח לתפוס את כל 8 האפרוחים הנותרים והניח אותם אחד-אחד ליד אמם שנראתה בהחלט מרוצה.
 |
| From Blog photos |
בשלב זה הבין יואל שרק חלק מהמשימה המסוכנת הושלמה עד כה: על האמא וברווזוניה היה עדיין לחצות כבישים עם מכוניות, מדרכות והצטלבויות בדרכם אל המים, כלומר אל הנהר "ספוקאן" הנמצא במרחק שני "בלוקים" מהבנק.
 |
| From Blog photos |
עובדי ועובדות הבנק, שעקבו כל הזמן אחר המתרחש, חשו לעזרה והביאו ליואל קופסת קרטון ריקה של נייר הדפסה. ביחד הם אספו את האפרוחים, כאשר אימם אינה מגלה סימני מצוקה או כעס, והכניסו אותם לקופסת הקרטון הלבנה. יואל החזיק את הקופסא נמוך כדי שהברווזה תיראה את אפרוחיה. ואז הוא התחיל לצעוד לאט, כשאמא-ברווזה מתלווה אליו בצמוד, דרך הרחובות העמוסים. כשהתקרבו אל הנהר, התקדמה הברווזה , חלפה על פניו וקפצה למים תוך שהיא מגעגעת בקול רם. עובדי הבנק יחד עם יואל קירבו את הקופסא אל שפת המים וניווטו את האפרוחים להתקרב למים ואל אימם שיצאה אליהם בינתיים.
 |
| From Blog photos |
כל עשרת הברווזונים נכנסו בהצלחה למים ושחו עם אמא ברווזה. יואל מספר שהאמא שחתה במעגלים כשהיא מסתכלת על עובדי הבנק העומדים על החוף ומגעגעת, בגאווה, כאילו אומרת: " אתם רואים, עשינו את זה! עשינו את זה! תודה על עזרתכם!!".
 |
| From Blog photos |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה